לחיות את הרגע! כאן ועכשיו…

האם חשבת פעם, מהו משמעות הזמן בה את חי? האם הרהרת שבעצם כל שנייה שעוברת יומיום כבר שנים, לא תחזור עוד.. השעון מתקתק, הזמן עובר, מה שהיית היום, כבר לא תהיה מחר, בגרות, בשלות, זקנה ו…

האם אנחנו באמת ממצים כל שניה ודקה בחיינו? האם כל רגע שעובר, יעיל הוא? האם אנו באמת חיים את הרגע???

כל השאלות האלו ורבות אחרות, מעסיקות לא מעט אנשים בכפר הגלובאלי והניו-אייג', עוסק בזה רבות ולעומק, ע"מ להבין את מימדי הזמן ומקומנו בו.

האינטליגנציה הרגשית, לוקחת ומפרקת את הסוגיה בהבנה פשוטה דרך המוח והרגש ונתחיל בבסיס:

לפנינו מודל פשוט להבנה וכאשר נדע אותו, נבין הרבה ולעומק, את ההתנהלות שלנו מול הזמן:

א.פ.ר.ת.

המודל מורכב מארבע אותיות כשכל אחת מהם, מייצגת שלב אחד בהבנת המציאות שלנו אל מול החוץ ומיקומינו בה. המודל נקרא "מודל גירוי תגובה" ומאפשר פתיחת צוהר לעולם שבו אנו עוסקים כעת.

א' – אירוע

כל רגע ורגע נתון אנו חווים אירוע המפעיל אותנו, או שאנו חלק ממנו, מנהלים אותו, מובילים או מובלים אך האירוע מתרחש ובד"כ, אין עליו שום ויכוח, האם קיים או לא..

פ' – פירוש

מכאן והלאה, נכנסת הסובייקטיביות האישית של כל אחד, דרך המוח, הרגש וכו'.. כל אחד מאיתנו בעצם חווה אירוע אחר! כל אחד מאיתנו באלפית השנייה שמתרחש אותו ארוע, זה נקלט בעיניו, גופו, אוזניו וכו' ומועבר למוח לטובת פירוש האירוע ולטובת ההבנה! הכל אנו הרי צריכים להבין. הכל צריך להיות בשליטה ושום דבר לא יכול להישאר סתום ולא מובן. זהו טבעו של האדם וכך כולנו נוהגים. הפירוש הוא בעצם פילטר הקיים לנו במוח הנוצר מעצם אישיותינו, חוויותינו, הגנים שירשנו וכו'. הוא חלק מאיתנו ומלווה אותנו כל הזמן. אותו פילטר, קולט את המסרים החזותיים, נכנס לפעולה מיידית ומעביר פירוש לאותו אירוע שאנו חווים ע"מ שניתן יהיה לנו להבינו ולהגיבו בהתאם.

ר' – רגש

נכחנו באירוע, הוא עבר אל מוחנו לפירוש וזה מעביר את התוצאות לעולם הרגשות שלנו! הרי כבר הבנו במאמרים הקודמים שלי שאנו מרגישים בכל רגע ורגע  נתון והנה כאן אנו מבינים מדוע!

הפירוש מעביר את המידע שהתקבל אל מחלקת הרגשות בגופנו וזה מייצר את הרגש התואם לאותו פירוש שהוחלט עליו במחלקת הפירושים.

ת' – תגובה

הרגש התקבל, התקבלה החלטה איזה רגש צריך לעלות וכעת – התגובה! אנו נגיב לאותו אירוע שחווינו בהתאם לכל שרשרת ההתפתחות שעברנו זה עתה וכל זאת כמובן מתרחש בשברירי שנייה, כל רגע ורגע נתון.

לדוגמא: יצאתי לדייט עם בחורה, עוד אחד מעשרות הפגישות האלו שצריך להכיר, "לשחק אותה", ולנסות ולפתח מערכת יחסים עם הראויה.

כבר בפגישה הראשונה – התאהבתי וזה לא קורה לי. הייתה כימיה מדהימה, שוחחנו בלי סוף, צחקנו. הרגשתי כאילו נועדנו להיות ביחד. היה ניצוץ באוויר. מסר ברור שזו הבחורה אותה אני מחפש וכך גם ראיתי אצל הצד השני. כמובן שלא רציתי סקס על הפעם הראשונה אך נמשכתי מאוד ועוד שנייה והייתי מתנפל עליה… כך גם הרגשתי בצד השני אך ידעתי שצריך להתאפק ע"מ לפתח את זה נכון.

למוחורת, שלחתי לה סמס עד כמה ניהנתי ולא קבלתי מענה. לקראת ערב, צלצלתי כי התחלתי כבר לחשוב שאולי היא לא רוצה אותי אך לא יתכן. שוחחנו בטלפון ונדמה היה שהכל בסדר ואף קבענו להיפגש מחר באותו מקום. לא עברו כמה דקות וקבלתי מסרון בזו הלשון: "מצטערת, איני מעוניינת להמשיך אתך. שיהיה בהצלחה ואחלה חיים…".

זהו! חרב עלי עולמי. שוב היא טרקה אותי. שוב אני לא שווה. שוב אמרתי משפטים לא במקום. שוב אני לא סקסי מספיק. שוב אני לא גברי… מה יהיה איתי??? וכו' וכו'……………………………

מה היה לנו כאן?? תחילה, אותם פירושים שלי במהלך הפגישה, יתכן וכלל לא היו קיימים אצלה. ייתכן ובכלל "אנסתי" את המציאות ע"מ להרגיש טוב ולשכנע את עצמי שהרי איני באמת יודע מה היא הרגישה ומה עבר לה בראש כלפיי וודאי אין ולו מושג קלוש מה היא הרגישה באמת.

בנוסף – בסה"כ היא אמרה לא! האם זה בהכרח קשור אלי? האם היא אמרה לי שאני לא שווה וכו'?? מהיכן נבעו כל הפירושים האלו שלי? מדוע לקחתי את זה כ"כ קשה?? אם הסיטואציה הזו הייתה למישהו אחר: האם גם הוא בהכרח היה חושב אותו דבר?? יתכן ובכלל היא עדיין מאוהבת באחר. לא מזמן, יצאה וסיימה מערכת יחסים ארוכת שנים וטרם הצליחה להתאושש ממנה. יתכן והיא כלל לא בשלה לזוגיות. אינה רוצה מחוייבות. יתכן ובכלל חיפשה סטוץ לערב ולא יותר שאני הרי משדר ביטחון ורוצה משהו ארוך וקבוע.

כל המחשבות האלה שנבעו מהפירוש לסיטואציה שגרמו לרגשות האלה לעלות (עפ"י המודל לעיל..) באו ועלו אך ורק מאופיי ודרכי החשיבה שלי. כל הנ"ל נבעו כתוצאה מחוויה דומה שחוויתי בעבר שגרמה לי טראומה שאותה אני סוחב עד היום. כל פעם שבחורה אומרת לי "לא", עולים לי אותם מחשבות. אותם רגשות. זה קרה רק מאותו יום שבו אמרה לי אותה ילדה בכתה ד' שמאוד אהבתי ורדפתי אחריה חודשים כי אני לא מספיק שווה כמו חבר אחר מהכיתה שאותו היא רצתה. היא באה אלי בוקר אחד ופשוט אמרה לי בפנים כי אני לא שווה כמוהו, הוא יותר טוב ממני בהכל ושרמת המשכל שלי נמוכה ב הרבה משלו ולכן לא תהיה שלי לעולם. כ"כ נעלבתי שבכיתי יומיים רצוף מחמת העלבון הנוראי שאותו שמעו רבים מילדי הכיתה. נושא אני את הטראומה עד היום והיא עולה כל פעם מחדש כאשר אני מקבל סירוב המזכיר לי את אותה חוויה דומה. בעצם, אותה חוויה מהעבר הכתיבה לי מציאות עתידית שבה כל פעם שאקבל לא, יעלה אותו רגש כתוצאה מאותם מחשבות מפסידניות הנוגעות בהכרח באגו שלי ובכבודי העצמי.

דמיינו כי במהלך שנותינו הראשונות, קורים ומתרחשים לנו חוויות מעצבות אישיות כגון זו מכיתה ד'.

כל חוויה כזו שאנו נושאים עימנו, צובעת לנו את עתידנו וממלאת אותו בתוכן ובעצם, מרוקנת אותו אט אט מעתיד חופשי וללא מגבלות. העתיד שלנו מקבל הצללה ונצבע ביותר ויותר דברים שאנו לא טובים בהם או סתם משהו שידוע מראש.

חוויה דומה קרתה כאשר שיחקנו כדורגל בכתה ג' ואני, שהייתי בין הטובים בכיתה, הכנסתי בטעות גול עצמי. מאותו רגע, החרימו אותי כל בני הכיתה ומאז – איני מעז לשחק כדורגל.

אותו יום הוכרע גורלי לגבי אפשרות היותי שחקן כדורגל או סתם חובב מחשש שמא אעשה את אותה טעות שתגרום לי טראומה כ"כ קשה ושתזכיר לי את אותו חרם שנעשה עליי בכיתה ג' במשך חודשים ארוכים.

באחד ממאמריי הקודמים, הזכרתי את צמיחת הרגש כתוצאה מחוויה כזו או אחרת בילדות. כאן ההקשר.

הרגש הרי נועד בין היתר להגן עלינו מפני חווית חוויות דומות שכבר חווינו בעבר וכל פעם שנהיה בסיטואציה דומה שאנו כבר מכירים, נפרש ויעלה רגש לפעמים ללא כל הקשר לחוויה העכשווית אך אנו הרי מתוכנתים כבר. החלטנו מראש, כי זה כך ולא אחרת וזה הלא קשור לעבר שלי בצורה זו או אחרת.

האם אנו חיים את ההווה? האם אנו מרגישים "כאן ועכשיו"? האם אנו מודעים לרגע הנתון הזה וחיים אותו מבלי להעלות פירושים ורגשות הקשורים לעבר?? כמעט ולא!

הפירושים שלנו נובעים מהעבר, מאישיותינו שכבר עוצבה והוחלט מראש כי כך יהיה ולא אחרת.

העתיד שלנו ידוע מראש! אנו לא באמת חיים את הרגע.

אנו כל הזמן חיים את העבר ומשליכים ממנו אל העתיד. העתיד שכבר ידוע מראש כי אנו מוגבלים בהמון תחומים שידוע מראש כי אנו לא טובים בהם.

יש להיות מודע לכל אותם מגבלות שצמחו מהעבר.

יש להיות מודע לכל פירוש המייצר רגש המייצר תגובה בכל סיטואציה נתונה.

יש לרדת מאותם תבניות, מאותם פרדיגמות קבועות ולשנות אותם בהתאם למציאות העכשווית.

יש לשים לב ולהתבונן כל העת בפירושים העולים לנו ולשאול עצמנו, האם וכיצד הם קשורים למציאות.

הפילטר שלנו מיושן, נגוע בחוויות עבר. הוא אינו אותנטי ומכשיל אותנו כל פעם מחדש.

יש לרענן אותו ולייחס אליו תשומת לב כל פעם מחדש.

אנו בטייס האוטומטי שלנו שאינו נותן לנו ביטוי אמיתי. אינו נותן לנו להיות באמת מה שאנו אלא מגביל אותנו ומכתיב לנו מראש את עתידינו.

מודל א.פ.ר.ת. מפשט ומסביר באופן קל ונוח להבנה כיצד ניתן לפרק את התהליך היומיומי, מרגע חווית סיטואציה ועד התגובה.

היה מציאותי. חשוב "כאן ועכשיו".

חייה את הרגע ועזוב את אותו פילטר המכשיל אותנו כל פעם מחדש.

היה מודע למחשבותיך ולרגשותיך ושלוט בהם.

המצא לך עתיד חדש, נקה אותו מתחלואי העבר וצור ריק שבו ניתן ליצוק כל תוכן שתירצה…

מיכאל עזריה

אינטליגנציה רגשית, ייעוץ והנחייה

www.e-i.org.il

צור קשר

*שם

 
*Email

 
טלפון

 
הערות