ההקשבה הנכונה

מתי קרה לך פעם ששוחת עם מישהו, התווכחת, התעמתת על עניין כזה או אחר וזה נגמר במתח וכמובן בחוסר הסכמה ולבסוף, בכלל מסתבר כי הסכמתם על אותו דבר אבל כל אחד היה עסוק בעמדתו ובמצב רוחו ואף אחד לא באמת הקשיב לדברי האחר??

ובכן – כמעט כל יום, אנו נקלעים לסיטואציה כזו או דומה, עם בן / בת הזוג, הילדים, עמיתים לעבודה או סתם חברים שבעצם, כל אחד משמיע את דבריו בלהט ולפעמים בקול ע"מ להישמע לכאורה טוב יותר ובעצם, אנו בכלל עסוקים רק בלדבר ובכלל לא להקשיב.

הקשבה – האם אנחנו יודעים להקשיב לאחר?? לדבר אנחנו יודעים מצוין. בלהשמיע את דעותינו אנחנו אלופים אך בלהקשיב – חלשים מאוד.

מעט מאיתנו יודעים באמת להקשיב נכון, אך מהי בעצם ההקשבה הנכונה וכיצד מביאים אותה למודעות שלנו?

לכל אחד מאיתנו, קול פנימי שמדבר אלינו כל הזמן! אלו בעצם המחשבות המתרוצצות לנו בראש.

הקול הזה דומיננטי, לוחש לנו וכאילו מדבר במקומנו. הקול הזה הוא בעצם החשיבה שמעבדת בשבילנו בשברירי שניות מידע שאנחנו קולטים כל העת מבחוץ הקול הזה הוא בעצם מעין פילטר המפרש לנו את כל מה שאנחנו רואים וחווים ומתרגם לנו לשפה ידועה מראש ומוסכמת ע"מ שנוכל להבין. אותה פרשנות היא סובייקטיבית לחלוטין וייחודית לכל אחד ואחד בנפרד. היא האמת שלנו ולה אנו מאמינים ולפעמים מנסים לשכנע את האחר במה שאנו מבינים. ההבנה כאמור ייחודית לכל אדם ואדם בנפרד והיא בעצם השלב השני אחרי הפירוש שאנו עושים לכל סיטואציה ע"מ להגיב נכון. אותו פירוש נובע מאישיותו של כל אחד מאיתנו, חוויות חייו, אופיו, הגנים שרכש ועוד ועוד..

אותו אחד שלוחש לנו באוזן כל הזמן – לו אנו מקשיבים! אנו מקשיבים רק לעצמנו ולמה שנלחש לנו באוזן ואיננו פנויים כלל וכלל להקשיב לזה הדובר. אנו עסוקים בלפרש כל הזמן את מה שאנחנו שומעים ולעיתים, אותו פירוש כלל אינו קשור למה שהדובר משמיע והכי גרוע – רגשותינו באותו רגע או לחילופין, כלפי אותו אדם, מכתיבים את הפירוש וכך אנו מבינים. את הדובר כלל לא מעניין מהו הסיפור שלנו כנגד הסיפור שהוא מספר. את הדובר כרגע מעניין אך ורק דבר אחד: הוא רוצה להשמיע ושנקשיב לו. לעיתים, במקום להתייחס לדבריו, אנו מביאים סיפור משלנו, אולי אטרקטיבי יותר, מעניין יותר ובעצם מורידים אותו מהבמה בה הוא נמצא ובמקומו, מעלים את עצמינו!!

מיד נחזור לזה אך לפני, נבדיל תחילה בין מושגים בסיסיים:

שמיעה – קולות רקע, אליהם אנו בד"כ לא מתייחסים ולא מפנים תשומת לב וודאי לא עסוקים לפרש אותם. אנו לא משקיעים אנרגיה בהם אלא הם מהווים תפאורה למציאות העכשווית שלנו. (ציוץ ציפורים, רעש מכוניות, צרצרים וכו'…)

האזנה – אנו מאזינים למוזיקה ומשקיעים אנרגיה ומפעילים רגשות. אותם רגשות שעולים בנו כתוצאה משיר כזה או אחר שאנו שומעים, שיר שמעלה זיכרון קרוב / רחוק, עצוב, שמח, מרגש וכו'.. אותו רגש שעולה, בעצם לוקח מאיתנו את תשומת הלב מהשיר אל רגשותינו שמופעלים. זוהי בד"כ הפעולה שאנו עושים כשאנחנו "מקשיבים…"

הקשבה – הקשבה היא מלוא תשומת הלב לדובר! אנו מסלקים את אותה לחישה תמידית באוזנינו, אותה לחישה המפרשת לנו את מה שהדובר אומר. אותו פילטר שמעבד לנו את הנתונים שאנו חווים. בהקשבה נכונה, נסלק את אותו פילטר. נשתיק את אותה לחישה תמידית בראש ונהיה קשובים ב- 100% לדובר. אותו דובר, הוא המטרה שלנו.

נהיה עסוקים רקע בו ולא נקשיב לפירושים שאנו שומעים במחשבותינו. נתעלם לחלוטין מהרגשות העולים לנו כתוצאה מאותה הקשבה או מהפירוש שאנו עושים להקשבה ונהיה נקיים מכל מחשבה!

ההקשבה אם כן דורשת אימון. ההקשבה היא סוג של אומנות ועבודה לא קלה נדרשת. הריכוז כאן הוא שם המשחק והוא נובע מהניקיון בראשינו.

כאשר נרצה שיקשיבו לנו, נשאל תחילה את המקשיב, האם הוא פנוי? האם זמין להקשבה אלינו. האם זמין??

גם לשפת הגוף, יש משמעות מחייבת ומקדמת להקשבה הנכונה:

נטה את גופינו מעט קדימה לעבר הדובר, נתקרב אך לא מידי ע"מ לא להביך וליצור אי-נוחות. נביט אל תוך עיניו של הדובר ולא מסביבו.

לישיבה משמעות רבה ליכולתנו להתרכז ולהעביר מסר של זמינות. אם נשב מקופלים, מכונסים, ידינו ורגלינו משולבות, נעביר מסר של סגירות ואולי סוג של אטימות. הישיבה הנכונה מעבירה מסר של יכולת אמפאטית ופתיחות.

נעצור מדי פעם את הדובר, בזמן מתאים ע"מ לוודא שאנו מבינים כהלכה את המסר שהוא רוצה להעביר ללא פירושים סובייקטיביים שלנו. ללא אותו אחד שלוחש לנו ומפרש עצמאית את הדברים. נשאל שאלות הבהרה.

לעיתים, אנו חסומים ומופרעים חיצונית ופנימית מגורמים המשפיעים על יכולותינו להקשיב נקי:

חסמים פנימיים: רגשות קשים שאנו מביאים איתנו לשיחה, עצבנות, כעס, עצב וכו'. אותם רגשות מפעילים לנו את הפילטר ולא מאפשרים ניקיון. רעב, כאב פיזי גם הם חסמים המושכים את תשומת הלב שלנו.

חסמים חיצוניים: רעש רקע קיצוני המסב את תשומת הלב שלנו, התרחשות ברקע המסיתים את המבט שלנו מהדובר

וכו'.

מדוע יש פה אחד ושתי אוזניים? כדי שנקשיב לפחות פי שניים! וככל שנרבה בהקשבה נהיה תמיד בעמדה יותר טובה.

ההקשבה מאפשרת לצבור ידע לצורך תגובה, ההקשבה היא כמעט התכונה הכי חשובה.